השפוטים

תרשו לי לעשות קאט חזק מאוד מכל מה שדובר עליו עד כה ולהתייחס לתופעה ישראלית מיינסטרימית לחלוטין. אני יודע שכבר דשו וטחנו אותה מפה ועד הונולולו אבל יש בה אספקט מסוים שנדמה לי שלא שמים לב אליו מספיק והוא מאוד, מאוד מעצבן אותי.

אני מדבר על "כוכב נולד". ואם להיות מדויקים: אני מדבר על חבר השופטים של "כוכב נולד".

כשהתכנית הייתה בתחילת דרכה, כמובן שבתור סנוב אינטלקטואלי שכמותי, בזתי לה ושנאתי אותה. חשבתי אותה לרדודה, זחוחה ומיותרת, ואת צביקה הדר שנאתי באופן אישי. היום אני יכול לומר שזו סך הכל תוכנית נעימה, שיש בה מדי פעם כמה כשרונות אמיתיים, וצביקה הדר הוא בעצם חברמן ואיש נחמד. לא יודע אם התוכנית תמיד הייתה כזו, או שפשוט ביחס לאשפה שמסביב ("האח הגדול", אויאויאוי) היא פתאום מצטיירת כתוכנית סבירה, שסך הכל אפשר לחיות איתה. אני כן חושב שהיא די מיותרת, בעיקר בהתחשב בעובדה שבסך הכל את מספר המוזיקאים המצליחים (והמוצלחים) שיצאו ממנה אפשר לספור על שתי ידיים. אז פעם שנאתי אותה, היום אני יכול לראות אותה ולפעמים אפילו מודה ביני ובין עצמי, בלי שאף אחד ישמע, שאני נהנה (ואז כמובן עושה פרצוף של "מה-זה-החרא-הזה-עדיף-לשמוע-צ'רקסים-מנגנים-יצירות-של-סטרווינסקי-על-פחיות-שימורים " כדי לשמר את המוניטין).

אבל לאחרונה שמתי לב להקצנה ממש מעיקה של תופעת חבר השופטים, או יותר נכון- חבר השפוטים. השופטים ב"כוכב נולד" הם משהו בין חותמת גומי במקרה הטוב ללהקת מעודדות בסרט אמריקאי במקרה הרע. זה תמיד היה ככה- אף פעם לא נתנו בכוכב נולד ביקורת אמיתית, עניינית, בונה. הסטנדרט הוא שכל מי שמופיע הוא יחיד במינו, מדהים, מהמם, סטאר קווליטי, אין כמוהו. כל משהו שהוא פחות מזה נחשב כביקורת איומה ונוראה שזוכה להרים של בוז מהקהל. השנה העניין הזה עבר הסלמה, עם הצטרפותה של מירי מסיקה לפאנל. מסיקה, דרמה קווין מהגיהינום, לא מסתפקת בסופרלטיבים הבלתי סבירים הרגילים- היא נשפכת, מתמוססת, מתאיידת, מתפרקת לאטומים ולקוורקים, הופכת לאנטי-חומר, נשאבת לתוך חור שחור ועוברת למימד אחר. זה אולי עושה אותה לזמרת עם יכולות לא רעות אבל גם עושה אותה לבנאדם ממש בלתי נסבל. מה שמאוד פתטי ומלאכותי הוא הניסיון הברור מצד ההפקה להציג כאילו יש סכסוך בינה לבין מרגול, למרות שמרגול גם מרעיפה סופרלטיבים וקומפלימנטים ללא גבול בסגנון של "שתית לי את המרק רגל מהעורקים". בין שתי פקאצות העל האלה יש את צדי צרפתי ויאיר ניצני, עוד תוספת חדשה. לצדי דווקא יש לי ריספקט כי הוא באמת מנסה לתת ביקורת עניינית ובונה וגם יודע לקטול, אבל גם הוא עושה את זה עטוף בשכבות של צמר גפן מתוק עם פאייטים ונצנצים. יאיר ניצני, שאותו אני כבר ממש מעריך, יושב על משבצת גל אוחובסקי- האשכנזי המעצבן מהברנז'ה- אז הוא אמנם פחות מעצבן מאוחובסקי וגם מבין יותר במוזיקה ממנו, אבל הוא עדיין חדש וטרי ולא ממש מצליח לצאת ממשבצת הלמל"ם, הוא לא מספיק דומיננטי ביחס לצמד הטלנובלות המהלכות מרגול את מסיקה.

מה שבעצם יוצא הוא שמדובר בפאנל מאוד לא מקצועי, מלוקק וחסר שיניים לחלוטין. אז אוקיי, זאת בסך הכול כביכול תוכנית בידור לא מזיקה ולא בחינות לאקדמיה למוזיקה בסורבון, מה אתה כל כך מתעצבן? אבל זה לא נכון, לתוכנית הזו יש השפעה מאוד גדולה על מי שרואה אותה. וכאן אני אסביר למה אני מתעצבן מהשיפוט המשתפך והלא סביר הזה-יש לכך שני טעמים: טעם אחד הוא שאני פשוט לא קונה את זה. זה פשוט לא אמין בשיט. זה מרגיש מלאכותי, זה פיקטיבי,ודי שקוף בעיניי שזה מוכתב מגבוה, מהאלוהים של הזמן המודרני- ההפקה. בחייאת רבאק מרגול, אמרת כבר על מאות אנשים שהם מדהימים ושיש להם סטאר קווליטי- איפה כל האנשים האלה היום? האם הם באמת כאלה מדהימים או שלך יש פשוט סטנדרטים בגובה דשא ואת מתלהבת מכל אדם שיודע לסלסל רבע טון? אני מאמין ששתי האופציות לא נכונות- ההפקה של "כוכב נולד" פשוט מכתיבה את ההשתפכויות האלו כי מישהו שם חושב שזה מביא עוד רייטינג, מה שכנראה נכון. כשאתה מתלהב מכל חלוק על שפת הים כאילו זו פנינה יקרת ערך- משהו לא נכון בראיית המציאות שלך; מכיוון שבכל זאת השופטים הם מוזיקאים מקצועיים אני כן אתן להם את הקרדיט שהם יודעים לזהות מוזיקה טובה, או לפחות ביצוע טכני טוב של זמר, ולכן אני טוען שהם פשוט בובות של ההפקה, וחבל.

 טעם שני הוא שזה פשוט חינוך רע. זה חינוך רע לכל הילדודס שרואים את התוכנית ורואים כי טוב. אה, אז אם אני אשיר ככה עם הפרצוף הזה ואחזיק את המיקרופון בצורה הזו ואעשה את הצעקה הזו בסוף השיר ואפקח את העיניים בדיוק בתו האחרון ואביט בדרמטיות לצופים בבית בלבן של העין, אז זה כנראה נכון, כי מסיקה בפרפור מסדרונות ומרגול רוקדת על השולחן מרוב התלהבות וצדי עושה פרצוף של דובון ואפילו ניצני האשכנתוז מפרגן - אז זה סבבה, נכון? לא נכון. יש עוד דרכים לשיר בלי להיות דרמה קווין של מניירות. וכשהסטנדרט כל כך נמוך ועל כל פישר מהרחוב אומרים שהוא מדהים, זו פשוט בינוניות לשמה כי  כשמישהו באמת מוכשר מגיע- כבר לא שמים לב לזה; זה כמו לצעוק "זאב, זאב"- או יותר נכון, לצעוק "כוכב, כוכב".

בקיצור- בידור או לא בידור, גם למסעודה משדרות שב"קשת" כל כך אוהבים מגיע קצת יותר, גם אם היא לא יודעת מזה. אפשר לעשות בידור להמונים וגם לשמור קצת על סטנדרטים גבוהים. זה בסדר. יודעים מה? אולי שופט שבאמת אומר את מה שהוא חושב, גם אם זה מרושע וציני, אפילו יביא לכם קצת יותר רייטינג, שזה הרי מה שחשוב באמת. איך אמר צביקה הדר בקומדי סטור? ותחשבו על זה.