יום שלישי, 15 באפריל 2014

יומולדת שלוש לבלוג\ פלה כפול עשר






הבלוג שלי חוגג היום שלוש שנים להקמתו. כבר שלוש שנים שאני מצליח כמעט אחת לשבוע להעלות כאן דיון על מוזיקה שאני אוהב, וגם על דברים שמעבר- פוליטיקה, ביקורת תרבות וסתם הגיגים פסאודו-אינטלקטואלים. מאז הקמת הבלוג נכנסו לכאן לא פחות מ-65,000 מבקרים, שזה בממוצע 60 מבקרים ביום, שזה מדהים ונפלא ומרגש. 60 אנשים ביום חושבים שיש לי משהו מעניין להגיד. המון תודה לכם, ותמשיכו לבוא ולהגיב ובעיקר- לשמוע.


משהו נחמד לחג: לאחרונה קרה דבר משמח, ומישהו, איזו יד נעלמה, החליט להעלות את כל האלבומים של הגאון הניגרי פלה קוטי (Fela Kuti) לבנדקמפ. פלה הוא דמות שאני חושב שרק בשנים האחרונות מתחילה לקבל את ההערכה המגיעה לה; פלה לא רק היה מוזיקאי מחונן להדהים, שהמציא פחות או יותר בעצמו סגנון מוזיקלי כובש וממכר- האפרוביט (AfroBeat) שלדעתי רק מטעמי שיווק לא זכה להצלחה הבינלאומית של הרגאיי למשל, הוא גם היה אולי הדוגמא הכי מובהקת למוזיקאי שהוא גם אקטיביסט פוליטי, ששילם על כך מחיר אישי יקר מאוד. לפלה יש המון אלבומים- בבנדקמפ יש לא פחות מ-48!- שלרוב מכילים בין קטע אחד ארוך של 25 דקות, או שניים שלושה קטעים של עשר דקות בממוצע. אמנם האלבומים מאוד דומים זה לזה, ומתאפיינים במין שילוב של ג'יימס בראון, fאנק, ג'אז מודאלי ומוזיקה מינימליסטית של המאה העשרים, אך בכל זאת אני רוצה להמליץ על כמה ספציפיים. משום מה, אותה יד נעלמה שהעלתה את האלבומים לא מאפשרת לאוזן שלנו לשמוע את כולם בצורה חופשית, אלא רק חילקה כמה דוגמיות מכמה אלבומים נבחרים- את השאר צריך לרכוש.... ובכל זאת, הנה עשרה אלבומים יוצאי דופן של פלה שכדאי לשמוע.


Live! With Ginger Baker
לטעמי אחד מאלבומי הלייב בגדולים בכל הזמנים. ג'ינג'ר בייקר, מתופף קרים לשעבר שתמיד היה לו עניין במוזיקת "עולם", סוג של לקח את פלה תחת חסותו ודחף את שמו בעולם המוזיקה הרחב. כאן יש מפגש ענקים משולש בעצם, בין פלה, בייקר ומתופף הבית של פלה, טוני אלן, שהיה שחקן מפתח בסאונד של פלה בפרט ובאפרוביט בכלל.



Shakara/ Fela’s London Scene
שני האלבומים האלו שווקו על גבי דיסק אחד. הראשון הוא אחד האלבומים הכי אהובים של פלה, עם אחד השירים הכי קלאסיים שלו, Lady, שבו פלה די בשוביניסטיות מבקר את האישה האפריקאית  החדשה והפמיניסטית. האלבום השני מצוין כאן משום שהוא קצת חריג לפלה- הוא מכיל שירים יחסית יותר קצרים ואיכשהו קצת יותר "מערביים" עם איזשהו אפיל של בלוז, אולי בגלל שלא הוקלטו בניגריה כמו רוב אלבומיו אלא, כפי שמשתמע מהכותרת, בלונדון.






Gentleman/ Confusion
גם אלו שני אלבומים שיצאו כדיסק אחד. Gentleman  הוא אחת ההצהרות הכי אנטי-מערביות של פלה, כשבשיר הנושא הוא מכריז- “I no be gentleman at all”. באלבום הזה הוא גם התחיל לנגן סולואי סקסופון בעצמו. Confusion הוא אחד האלבומים הראשונים של פלה שמכילים קטע ארוך אחד בלבד, 25 דקות אורכו, שמתחיל באינטרו של חמש דקות שכולו פלה על אורגן וטוני אלן על תופים בג'אם פסיכדלי שמתפתח מאוד לאט.





He Miss Road
האלבום הזה הוא הפרסונל פייבוריט שלי, בעיקר בזכות שיר הנושא שהוא בהתאמה שיר פלה האהוב עליי. יש בו אווירה ממש סטלנית וקצב מאוד כבד, ושני נגני סקסופון הבאריטון שפלה העסיק בלהקה שלו בולטים במיוחד. הסטטיות שבה הקטע מתבוסס מתאימה בול לאיזה בקבוק ערק ולכמה משפרי מצב רוח אחרים.



Zombie
כנראה אלבומו המפורסם ביותר של פלה, ואחד האלבומים הכי פרובוקטיביים שלו מבחינה פוליטית. החל מהחצי השני של שנות השבעים, פלה החל בהתקפה על השלטון הכוחני בניגריה באותה תקופה, התקפה שהפכה מהר מאוד להתנגשות חזיתית ואלימה, שהשיא שלה יהיה הפשיטה האלימה על ביתו של פלה והשלכת אימו מהקומה השנייה של הבית, תקרית שממנה לא יצאה חיה. בשיר Zombie פלה לועג לחיילים ולשוטרים הניגרים, הזומבים של המשטר.



Coffin for head of State
גם האלבום הזה מכיל רק טרק ארוך אחד, ואחד עצוב במיוחד. פלה מתאר באופן ישיר לגמרי את אותה תקרית אלימה שאמו נהרגה בעקבותיה, ועל עטיפת האלבום מוצג ארון המתים שלה, שלטענת פלה מגיע לגופתה של אמו המתה להחליף את נשיא המדינה הניגרי. האלבום הזה הוא דוגמא מוחצת לאופן בו המוזיקה של פלה ערבבה בין האישי לפוליטי.



International thief thief
אלבום אחרון, גם הוא מתקפה אנטי-מערבית ואנטי- קאפיטליסטית, ומוקדש למנכ"ל קונצרן התקשורת ITT, ניגרי במוצאו, שפלה מציג כבוגד במורשת האפריקאית ומשתף פעולה עם המערב הנצלן. במאמר מוסגר, ITT  גם שלטה בחברת Decca שהוציאה את אלבומיו של פלה עצמו, כך שפלה עוד יותר מסתבך עם המסר המתריס שלו. האלבום הזה בעיקר בולט בגלל השימוש של פלה במקהלה ובקולות רקע.





זהו להפעם...אז שוב תודה, וחג שמח!

4 תגובות:

  1. מזל טוב!
    הדבר היחיד שאני מצטער בקשר לבלוג זה העובדה שגיליתי אותו כלכך מאוחר.
    שהבלוג יזכה להגיע גם ל4 שנים.

    השבמחק
  2. אני עובד מהבית והבלוג שלך הוא אחד הדברים המרתקים והכיפיים ביותר לקריאה, עד כדי כך ש"הלכתי אחורה" וקראתי את כל הפרסומים שקדמו לרגע שגיליתי את הבלוג.
    תמשיך עם הכתיבה המשובחת,
    גבי

    השבמחק
  3. מזל טוב לבלוג ! ממליץ על Mr.Follow Follow ועל Water Get No Enemy..

    לירון.

    השבמחק