אתמול ידידי היקר א' בישר לי
כי הטייגר ליליז באים להופיע בישראל ב-26 בנובמבר. היפ היפ הוריי! למי שלא
שמע ולמי שלא יודע, מדובר בטריו קאברט מופרע במיוחד, שמנגן משהו שמוגדר
כ"אופרת פאנק", ומתבסס בעיקר על הכשרון האדיר ויכולת ההופעה המהממת של
הסולן, האקורדיוניסט וכותב כל החומר, מרטין ג'קס. הם מנגנים שילוב של קאברט בסגנון
ברכט\וייל האהובים עם מוזיקה רוסית, צוענית, כלייזמרית, ובאופן כללי נשמעים כמו
טום וויטס שעבר סירוס; השירים עצמם הם מאוד מטונפים, מעוותים, מלאים בהומור שחור
במיוחד ומאוד מאוד מצחיקים, כשהשירה ההזויה של ג'קס היא משהו בין פארודיה על אופרה
לבין החיקויים של נשים אנגליות זקנות שחברי מונטי פייטון אהבו לעשות. את ג'קס,
שלפעמים גם מנגן פסנתר ועוד כמה כלים, מלווים אדריאן יו שמנגן על מין תופי צעצוע
שיוצרים את סאונד הגרוטאות הילדותי והמעוות של הלהקה, ואדריאן נוסף- אדריאן סטואט-
שמנגן קונטרה-באס ולפעמים גם מחלטר על מסור.
יש שני דברים גדולים בטייגר
ליליז- הראשון הוא הפרסונה הבימתית שלהם, זו להקה מאוד תיאטרלית שאוהבת לדמיין
שהיא חיה בסוהו או בפיגאל או בריפרבהאן של תחילת המאה, כולל תלבושות, איפור
ואביזרים. מרטין ג'קס לא סתם שר כמו זמר אופרה שעבר כריתת אונה- הוא באמת זמר
אופרה עם קבלות, ורק מלראות איך הם מתנועעים בוידיאוים ביוטיוב אני מתחיל לרייר
כשאני מדמיין איך ההופעה תישמע. אפשר לעשות דוקטוראט בפיזיקת קוואנטים רק כדי
למפות את התנועה של שרירי הפנים הרוטטים של מרטין ג'קס.
הדבר השני שגדול בהם הוא
השירים והאלבומים. מוסיקלית, השירים והאלבמים של הליליז מאוד דומים- לרוב זה
אומצה אומצה מאוד בסיסי סביב אקורדים פשוטים ודמים, אמרתם טום וויטס אמרתם הכל-
אבל המילים הם אלו שעושים את ההבדל. לא זוכר איפה אבל מרטין ג'קס צוטט איפשהו
ש"אין נושא שהלהקה לא שרה עליו בעולם, חוץ מאהבה בין אנשים מהוגנים" או
משהו כזה. וזה נכון, כל הצורעס והגועל נפש בעולם מופיעים בשירים של הליליז וזה מה
שעושה אותם לכל כך כיפיים- זונות, סרסורים, גנבים, גמדי קרקס מעוותים, סקס ביזארי
וכו' וכו'. יותר מזה, האלבומים של הליליז (ויש המוןןן כאלה- באתר שלהם רשומים לא
פחות משלושים אלבומים ודיוידי) הם לרוב "אלבומי קונספט" שמאגדים אסופת
שירים סביב נושא מסוים. האלבום והמופע שהפך אותם מפורסמים הוא הגרסה שלהם לשירי
"יהושע פרוע" שנקראת Shockheaded Peter
(מופע שאיתו גם הופיע בארץ ובעולם כולו). מעבר לזה, יש להם עוד המון פרויקטים- אני
שמעתי ומכיר רק מדגם מייצג; אבל שווה לציין את 2 Penny Opera
שהוא רה-אינטרפרטציה שלהם למחזמר המפורסם של הרכט ו-וויל, The Gorey End שהוא פרויקט נהדר של שירי הסאטיריקאן המסתורי אדוורד גוריי ביחד
עם הקרונוס קוורטט המהוללת, The
Sea
המלנכולי לאין שיעור (אלבום יחסית חריג בדיסקוגרפיה) שכולו מורכב משירי מלחים
אומללים, Circus Songs שכשמו כן הוא- שירי קרקס בשיא
עליבותם, והאול-טיים פייבוריט שלי ואלבום שבשום אופן אסור לפספס- Farmyard Filth, עליו רק אציין כי באתר של הלהקה הוא מתואר כך:
Farmyard Filth contains
possibly the most extansive collection of songs dealing with zoophilia in
recorded history.
בקיצור, שריינו את ה-26
בנובמבר, ובואו לבארבי. איך אומר אברי גלעד בחיקוי ב"ארץ נהדרת"? יהיה
"מעולה ומגעיל".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה