יום חמישי, 13 ביוני 2013

אל תתעסקו עם הזורן, חלק ב': דיוקן האמן כשלושה כלי מיתר




בפוסט הקודם התחלתי את העיסוק בג'ון זורן, והתעמקתי בזורן נגן הסקסופון חוצה הגבולות. הפעם אני רוצה לדבר על הרכב מוצלח במיוחד ביקום הזורני, וזהו ה-Masada String Trio. בניגוד להופעת האוונגרד של זורן, הטריו הזה מתמחה בנגינת הקטעים הכתובים, המלודיים של זורן, שמרכיבים את ה-Masada songbooks שזורן כותב משנות התשעים ועד היום. ה"שירים" בספרי מסדה מושפעים משני מקורות ההשראה הגדולים ביותר של זורן: המוסיקה של הסקסופוניסט הגדול ופורץ הדרך אורנט קולמן, ומוזיקה יהודית לסוגיה, תחום שזורן נכנס אליו לאחר האלבום Kristalnacht שעסק בליל הבדולח. זהו אלבום מפתח בקריירה של זורן, ובעקבותיו זורן החל לחקור יותר ויותר את שורשיו היהודיים הכלל ואת מוזיקת הכלזמר בפרט. כאשר יצר את ההרכב Masada, רביעיית ג'אז במבנה קלאסי של סקסופון-חצוצרה-באס-תופים, הוא החל לנגן את לחני הספר הראשון של מסדה, שלכולם שם עברי. עם Masada הוא הוציא עשרה אלבומים הקרויים על שם האלף-בית העברי, ובעקבות ההצלחה החל להקים הרכבי לווין שכולם מנגנים את לחני מסדה: בין השאר הרכב חשמלי שגם הופיע בארץ, Electric Masada, והרכבים פחות קבועים כמו ה-Masada quintet. אחד מאותן נגזרות של Masada היא ה-Masada string trio או להלן MST.

MST מורכבת מהבאסיסט של Masada, גרג כהן (שגם ניגן ברבים מאלבומיו של טום וויטס)  מהכנר מרק פלדמן והצ'ליסט אריק פרידלנדר. מה שההרכב הנהדר הזה מנגן זה מין מישמש בין ג'אז, אוונגרד, כלזמר וקלאסי, אבל בלי שום קלישאות ובלי שום התפשרות. זה לא עוד "הרכב קלאסי שמנגן ג'אז", זה לא קונצ'רטו אבוני של סטרווינסקי וגם לא סוויטת הג'אז של שוסטקוביץ', ומצד שני זה לא ז'ק לוסייה מנגן באך- זו באמת סינטזה בין הז'אנרים האלה. היכולת, התשוקה והוירטואוזיות של שלושת הנגנים האלה היא מדהימה: הם יכולים ללטף, לענג, לנגן ברוך, להיות גרוביים, וגם לפוצץ בחריקות מיתרים ובכסאח כשהקטעים של זורן דורשים מהם. ומה שאני הכי אוהב בהם זה שהם ממש Extension של זורן- הם פשוט משדרים את המוזיקה הלאה, מעבירים דרך הפילטרים שלהם את הרוח הזורנית, זה כאילו זורן מנגן דרכם, אין לי כל כך דרך לתאר את זה אבל זה ככה.


יש להרכב הזה כמה וכמה דיסקים משובחים ואפילו אלבום הופעה במסגרת חגיגות יום ההולדת החמישים של זורן, אבל האלבום הכי חזק שלהם שאני מכיר הוא חלק מאלבום כפול ששמו The Circle Maker (הכוונה לחוני המעגל כמובן). הדיסק הראשון באלבום נקרא "יששכר" והוא האלבום של ה-MST, האלבום השני נקרא זבולון והו מצטרפים ל-MST  ג'ואי בארון בתופים, קיירו באפטיסטה בפרקשן והגדול מכולם מארק ריבו בגיטרה, ואז הם נקראים בכלל Bar Kochva sextet. אבל הדיסק של שישיית בר כוכבא הוא דווקא קצת משעמם. הדיסק של MST הוא פשוט מופלא והרבה יותר חזק, MST  לא באמת צריכים את התוספת של שלושת הנגנים האחרים וממש עומדים בזכות עצמם. נראה שאין שום מצב רוח מוסיקלי שהחבר'ה האלה לא יודעים לעשות. קשה לי לדבר על קטעים ספציפיים (בכלל, אין לי שום דרך קוגניטיבית להתאים בין שמות הקטעים בספרי מסדה לקטעים עצמם- הם כולם דומים ושונים זה מזה באותה מידה), אבל הם מבוצעים בצורה מושלמת. בין אם הטריו מנגן כולו פיציקטו מעודן או קורע את האמ-אמא של המיתרים, הם עושים את זה נפלא. אני במיוחד תופס מהצ'ליסט פרידלנדר, שיש לו גם אלבום סולו מ-ע-ו-ל-ה ומרגש במיוחד במסגרת ספר מסדה השני, אלבום שנקרא Volac. אני מצרף כאן כמה קטעים מהופעות- שימו לב שזורן בעצם מנצח על ההרכב בלייב, בישיבה על הבמה:



הקטע הבא הוא מתוך אלבום מעולה נוסף של ההרכב, Azazel, מתוך ספר השירים השני של מסדה:



בפוסט הבא נמשיך לעסוק בספר מסדה הראשון ובאלבום פרשנויות נוסף לקטעים מתוכו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה